ילד שני במשפחה

בואו של הילד השני, כפי שמגלים ילדים רבים להפתעתם, אינו מקרי או זמני, אלא חוויה מתמשכת, עשירה ומרגשת מאוד, לכל אחד מבני המשפחה. עם זאת, זוהי גם חוויה מורכבת. מחקרים מראים שהורים מרוצים מלידת ילד נוסף בטווח הארוך, אבל כולם, בלי יוצא מהכלל, מדווחים שפרק הזמן לאחר לידת הילד השני היה 

הקשה ביותר בחיי הנישואין שלהם.

לצד השמחה והסיפוק שבלידת התינוק השני, יש גם הרבה דרישות ואתגרים - פיזיים, כלכליים ורגשיים. התינוק הראשון נולד לזוג, והשני למשפחה. לכן כל המערך המשפחתי חייב להשתנות כדי לפנות מקום לחבר החדש.

מה קורה לאח הגדול מבחינה רגשית?

 לפי אדלר, מדובר על "הסרת הכתר" מהבכור. עד כה הוא היה מוקד כל תשומת הלב. מעכשיו - זה לא שהוא מאבד את הכתר, אלא שעליו להתחלק בו עם אחיו.קשה לילד להתחלק בתשומת הלב ובדאגה של ההורים. ילדים צעירים חושבים שהאהבה מוגבלת, לכן להערכתם 'אם יתנו לאח הצעיר ישאר לי פחות'. יש פה, מבחינת הבכור או הבכורה, איום על המעמד שלו או שלה. התינוק נתפס בעיניהם כמפריע. אך, במשך הזמן, ובסביבה משפחתית חמה ואוהבת, הילד המבוגר יותר לומד לקבל את השותף החדש, והוא מתחיל ליהנות מהיתרון שביחסי אחים. גם החרדות נעלמות בהדרגה כשהילד מרגיש שמתייחסים בהבנה אל רגשותיו וצרכיו.המפתח לקבלת התינוק טמון בהוכחה שמספקים לילד הבכור, שהאהבה והטיפוח ההוריים אינם פוחתים, אלא מספיקים לכול. לכן יש לדאוג שחיי הילד הראשון יזדעזעו מעט ככל האפשר, שהנושא יידון בצורה פשוטה ובגילוי לב, ושמקומו המיוחד בתוך הקבוצה המשפחתית יובטח ללא צל של ספק.

חשוב להקדיש זמן להכנת הגדול להולדת האח או האחות. לפני השיחה איתו או איתה, בררו לעצמכם: מהם היתרונות ביחסי אחים? מה הוא או היא מרוויחים מזה?יחסי אחים הם בית הספר הטוב ביותר להתמודדות בינאישית וסיטואציות חברתיות. אחים לומדים בתנאים של חיבה הדדית פתרון משברים, טכניקות של משא ומתן, פשרה, חברותא של צעירים ודומים מול עולם המבוגרים וכדומה. ילד שגדל עם 

אחים הוא בד"כ גמיש יותר ומסתגל טוב יותר לשינויים.

מדוע ילדים מקנאים?

הקנאה היא רגש טבעי ואנושי. ילדים במשפחה נאלצים להתחרות ביניהם על אהבתם, הערכתם ותשומת לבם של ההורים, ולכן הקנאה היא בלתי נמנעת. הילד הגדול מוכן לוותר על הכל לטובת אחיו הקטן, רק לא על אהבת ההורים. במוחו של הילד מתרוצצות מחשבות רבות: את מי הם אוהבים יותר, מדוע מפנקים יותר את הצעיר, את הבן או הבת; מדוע אחי יפה ממני, ספורטאי טוב ממני, מוכשר יותר 

בלימודים, וכו'.

קנאה היא חלק ממניע תחרותי טבעי, הדוחף את הילד להישגים, עוזר לו לעמוד על שלו ולשמור על זכויותיו. הניסיון לדכא אותה גורם לילד רגשות אשם. קנאת קטנים בגדולים דוחפת אותם ללמידה מתוך רצון לזכות בזכויות וביכולת שיש לגדולים, קנאת גדולים בקטנים מעודדת אותם לפתח מיומנויות בוגרות כמו: יוזמה, אחריות ויכולת התפשרות. קנאה שהופכת מוגזמת עלולה להיות גורם משתק המעכב את התפתחותם. ביטויי קנאה בין אחים - מתח, תחרות וכעס - הם חלק ממגוון הרגשות העולים בכל קשר אנושי. קשר שיש בו רק אהבה ופרגון חשוד במלאכותיות או 

בשטחיות רגשית.

הורים מודרנים הערים לאפשרות של קנאה יוצאים מגדרם כדי למנוע אותה. הם מתעלמים מהתינוק החדש כדי לגונן על רגשותיו של הגדול. התנהגות זו אינה מציאותית - כי לא נותנת מענה לקנאה, וגם לא נבונה - כי היא מעלה תמונה  מסולפת של חיי משפחה.

אין מנוס מהופעת קנאה, לא משנה כמה השקעתם בהכנה. לפעמים היא לא מופיעה מיד בהתחלה, אלא כאשר התינוק מתחיל להיות בעל אישיות משלו. חלק מהכעס של הגדול מכוון כלפי ההורים, שהביאו הביתה תחליף. אבל הוא מוציא את זה על התינוק. לכן יש להיזהר, לא להשאירם יחד זמן ממושך לבד לפני גיל 6-7. אי אפשר למנוע לחלוטין את קנאת האחים, אך ניתן למתן אותה.

ככל שפער הגילאים גדול יותר, כך יש פחות קנאה.

מה עושים אם הגדול מגלה תוקפנות? לילד תוקפן יש להציע הצעות חילופיות להוציא את התוקפנות - כרית, בובה. במקביל - לומר לו: עכשיו אני רואה עד כמה 

אתה כועס, אתה באמת כועס על התינוק... וכו'.

לומר: בכל פעם שאתה כועס או מקנא, בוא וספר לי או לאבא, אנחנו נקשיב לך וניתן לך המון אהבה (לגיטימציה לרגש, כי אחרת הוא צץ דווקא במקומות לא נוחים).

אורחים באים:

לילד הגדול זו שעה קשה, כי ההתייחסות תהיה ברובה אל התינוק. צריך לרמוז לאורחים להתייחס גם אל הגדול; לתת לו תפקיד להציג את התינוק; ראוי להביא מתנה גם לגדול (או שאתם תכינו מבעוד מועד); אפשר להזכיר לגדול שכשהוא היה תינוק כולם כרכרו סביבו; אם השיחה כולה סובבת סביב התינוק - שתפי את הגדול - בקשי שיראה את הציור האחרון שלו, ספרי על העזרה שלו בטיפול בתינוק. בנוסף, חשוב למנוע הערות כמו: איזה מזל שהפעם זה בן (לומר: המזל האיר לנו פעמיים).

טיפים נוספים:

מה אפשר לומר לילד שמתנגד לאחיו התינוק? (לגיטימציה לרגש והרגעה: "ילדים מרגישים כך לפעמם, זה בסדר. אבל אמא ואבא ימשיכו לשחק אתך ולקרוא לך ולטפל בך היטב ולאהוב אותך").כדאי מאוד לשתף את הגדול במטלות שקשורות לתינוק, כך הוא מרגיש שהתינוק של כל המשפחה ולא רק של אבא ואמא, מרגיש שותף.

נסיגה:

 להתנהגות תינוקית - להרטיב, לבקש בקבוק, לזחול, למצוץ אצבע, לבכות. באמצעות התנהגויות אלה הוא מגייס את ההורים. זה דבר שכיח. כאשר ההורים סבלנים ורגישים, ההתנהגויות נעלמות תוך זמן קצר. כדאי לא לבייש או להשפיל את הילד במשפטים כמו: תפסיקי להתנהג כמו תינוקת, את כבר ילדה גדולה; ברגע שהילד מסתגל לתינוק הפולש ומוצא שלמעשה לא דחו אותו, נעלם הצורך שלו להיות תינוק. יש שפע של דרכים לעזור לילדים הנסוגים - להבליט את היתרונות בגילם (יכול לרוץ, לדבר, לצחוק בקול); לשבח על כל התנהגות בוגרת (מתלבש לבד, מסדר צעצועים, עוזר להכין אוכל).

מתי הקנאה חריגה?

קשה למתוח גבול מדויק בין קנאה נורמלית לחריגה, ובכל זאת ניתן להבחין ביניהם. במצב של קנאה נורמלית קיימים לצד גילויי קנאה גם גילויי חיבה ואכפתיות.תוכלו למצוא סימנים המעידים על מצב של קנאה חריגה במאמר שכתבתי על יחסי אחים באתר www.Zuntz.co.il. באותו מאמר תוכלו לקרוא גם על השפעת ההורים 

על היחסים בין האחים.

ספרים מומלצים לקריאה - לילדים:

"בבטן של אמא" תומס סוונסון, הוצאת קרן.

"אחותי הקטנה כל הזמן אוכלת וישנה" מאת סמדר שיר, הוצאת מעריב.

"ספר הפלפלים" מאת אלונה פרנקל.

להורים:

"הורים וילדים ומה שביניהם" מאת ד"ר עדנה כצנלסון, 1998