טיפוסי הורים

מאמר מאת סיגל קפלן (להיות הורים 2.6.2010)

איזה טיפוס: מבחן לזיהוי הורים מעצבניםזה שמתערב בלי הרף, זה שאף פעם לא יתנדב, זה שדואג כל הזמן, וזה שחייב להיות נגד כולם. בכל גן ילדים תמצאו לפחות תשעה טיפוסי הורים. נסו למצוא את עצמכם

אם תשאלו גננות במגזר הפרטי או העירוני עם מי הכי קשה להן להתמודד בגן, רובן ישיבו באופן זהה - ההורים. ואכן עם כל ילד שנרשם לגן נכנסים עוד הורה או שניים ולפעמים נכנסת גם הסבתא. אז נכון שיחסי גננות-הורים היו מאז ומתמיד עקב אכילס בדרך אל דיאדה מוצלחת, אבל לא פעם גם הקשר בין הורי הילדים בגן בעייתי. כל אחד מאיתנו כבר פגש אי אילו טיפוסים שלא היו לרוחו, ובואו נודה באמת, בכל אחד מאיתנו מסתתר לעתים הורה מרגיז/מאוכזב/כועס/חסר טקט. מנינו תשעה טיפוסי הורים שתמצאו בכל גן (וגם אצלכם בבית‭.(‬ אם זיהיתם את עצמכם נסו להפנים, אם זיהיתם כאלה בגן - זו הדרך לנהוג בהם, כפי שמייעצת שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית.

מזהה את עצמך? איור: רחלי שלו ההורה המתערבקווים לדמותו: זהו הטיפוס השכיח ביותר, ואם תשאלו אותו הוא יגיד שהוא לא מתערב אלא מעורב, והלוואי שלכולם היה אכפת כמו שלו אכפת, ותודה לאל שהוא בגן הזה, אחרת מי יודע איך הדברים היו מתנהלים שם. הוא, בניגוד ליתר, מקדיש מחשבה לאופן שבו ניתן לשפר את הגן, טורח על מינגלינג עם ההורים, מבצע עבודת מחקר שמבוססת על עדויות של הילד ועל הצלבת מידע שמקורו בדיווחים של עדים קטנים נוספים זבי חוטם, מסיק מסקנות ונותן הוראות "בונות" לצוות הגן.

לאירועים בגן הוא יגיע עם כל בני המשפחה, כולל הסבתא והדוד, אף שבפתק היה רשום "הורים בלבד‭."‬ כש"הורה מתערב" מגייס את כישוריו הניהוליים ומתנדב לוועד הגן, הוא בדרך כלל מתחיל עם צוות ונשאר לקראת סוף השנה בסטטוס החביב עליו - מנכ"ל יחיד. אבל זה לא ימנע מהיתר לשמוע אותו מתלונן על כך שקשה לו לעשות הכל לבד. תמצאו אותו בשעות הפנאי בגינה השכונתית מנהל שיחה ערה בנושא "הגן שלנו - לאן‭."?‬

משפטים אופייניים: לגננת: "אני לא חושב/ת שאתם עובדים מספיק על הכנה לכיתה א‭"'‬ (גם אם הפעוט עוד לא בן ארבע‭.(‬ להורים: "מאיצ'וק סיפרה לי שהוא ילד איום, שהוא מרביץ לילדים ומפריע לריכוז, חייבים להוציא אותו מהגן‭."‬ "אנחנו משלמים כל כך הרבה כסף לגן הזה, מה הבעיה להביא עוד סייעת‭."?‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "כדאי שתדעו שפעמים רבות התנהגות כזו מעוררת התנגדות, ומרוב עצים לא רואים את היער. חשוב לדרג את כל הנושאים הטעונים טיפול לדעתכם, וכדי לא לעורר אנטגוניזם, לטפל בשניים-שלושה נושאים בוערים ביותר. מאידך, דפוס התערבות אינטנסיבי כזה בענייני הגן בדרך כלל מעיד על חרדה, נסו להבין ממה אתם חרדים. זכרו שהחרדה שלנו עוברת לילדים בלי שנשים לב, ואז עלולות להתלוות לה התנהגויות כמו חוסר רצון לבקר בגן. מצאו מסגרת ואנשי צוות שעליהם אתם סומכים, ומאותו רגע שהחלטתם - הרפו. רוב הגננות בעלות ניסיון עשיר, ותמיד הידברות עדיפה על חטטנות וטרחנות‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "אפשר לשאול אותם למה הם כל כך דואגים, ומה יקרה אם הילדים לא יקבלו את המורה הכי טובה לריתמוזיקה. אפשר להאיר דברים טובים על הגננת ולברר למה הם בחרו דווקא בגן הזה. אם נרקם סוג של ידידות ביניכם, הסבו את תשומת לבם לעובדה שלעתים עודף התערבות משיג את התוצאה ההפוכה, ושבקרוב אף אחד לא יקשיב להם‭."‬

איור: רחלי שלו 

ההורה שמפחד להעירקווים לדמותו:

הוא עוטה על פניו בדרך כלל ארשת שביעות רצון נוכח פניה של הדמות הפדגוגית בגן - לא תבחינו בסדקי הסתייגויות. ה"אני מאמין" שלו הוא "אני אהיה טוב לגננת - אז היא תהיה טובה לילד שלי‭."‬ על האופציה ההפוכה הוא ממש לא רוצה לחשוב, ולכן הוא אימץ לעצמו כמה טקטיקות שיסייעו לו בכל זאת להביע את מחאתו ולהשפיע בדרכו הפאסיבית. יש לו דיעה משלו, אבל ליתר ביטחון יאסוף נתונים בשעות הפנאי ויגבש אותה סופית אחרי שיוודא כי זו עמדת הרוב. באסיפות הורים הוא יביע את דעתו האמיתית רק אחרי שעוד שנייםשלושה הורים הביעו את דעתם, התואמת לזו שלו ממש.

משפטים אופייניים: לגננת: "תדעי לך, שלי אישית אין בעיה עם זה, אבל כמה הורים חושבים ש‭."...‬ להורים: "תגידו, יש לכם מושג מתי היא מתחילה לעבוד איתם על כתיבת אותיות, אולי כדאי שמישהו ידבר איתה‭."?‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "תרגלו את נושא האסרטיביות. אפשר ורצוי לחשוב לפני שפועלים, אך אין צורך לחכות שמישהו אחר יתחיל. אם יש לכם הצעת ייעול - אמרו אותה בכבוד ובהתחשבות. אם תיווכחו בצדקתכם - נהדר. אם לא, מקסימום יגידו לכם שזה לא מתאים. אם אתם עדיין מתלבטים, אמצו את שיטת 'הרוב קובע' - קבלו את הסכמת הגננת או הוועד והעבירו סקר בין ההורים: למשל, מי בעד/נגד טיול משפחות בשבת? זו האינדיקציה הטובה ביותר לבדוק אם חושבים כמוכם‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "אמצו את האמרה: 'פחות לדבר, יותר לעשות‭.'‬ למשל, אם נראה להורה ההססן שגבו יותר מדי כסף לקניית מגבונים, הציעו להם לחפש מקומות זולים יותר לקנייה או דרכים אחרות לחיסכון בתקציב‭."‬

ההורה הלא מעורב

קווים לדמותו: הוא זורם. החוצה ומהר. הוא מתייצב ראשון בגן, מפקיד את האוצר ודוהר לעמל יומו. טיולי משפחות? תיק. אירועים עם הורים? גג שניים-שלושה בשנה. ימי הולדת? בלי הורים. אל תטרידו אותו בזוטות כמו פתקים של 'דרושים הורים מתנדבים' כן, יש לו במשרד מכונת צילום, אבל בדיוק נגמר הדיו‭...‬ הוא יודע שצריך הורים מלווים לטיול, אבל הוא עסוק עד מעל הראש ‭")‬שיבואו אלה שלא עובדים, יש כאלה שיש להם זמן‭.("‬

משפטים אופייניים: לגננת: "למה, לעזאזל, יש חופשה באסרו חג‭."?‬ להורים: "למה הוועד לא טיפל בזה? מה הם עשו כל השנה‭."?‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "חשבו על המסר שאתם מעבירים לילד שלכם. עם הזמן כולם לומדים שאי אפשר לסמוך עליכם וכך גם הוא יאבד אמון בכם. אם אתם רוצים שילדכם יהיה מעורב בחברה וגם ייהנה מסיוע לכשיזדקק לו, תנו לו דוגמה אישית‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "במיוחד בשבילם נולד לוח ההתנדבות. כדאי לחלק כזה בתחילת השנה - רושמים את כל הפעילויות המתוכננות ורמת המעורבות ההורית, ונותנים לכל הורה לשבץ את עצמו במשהו. את ההורה הלא מעורב ממנים לראש קבוצה, הוא אחראי לכנס את ההורים האחרים ולדאוג לביצוע המטלה‭."

ההורה המקובל

קווים לדמותו: אין דבר שחשוב לו יותר ממעמדו החברתי של הילד שלו. ככזה הוא סימן את "המובילים החברתיים" בגן ויעשה הכל כדי שהילד שלו יתחבר אליהם, כולל להזמין אותם הביתה לעתים תכופות. אין סיכוי שתראו את הילד שלו לא מעודכן בטרנדים האופנתיים הלוהטים בגן או נפקד מהחוגים הפופולריים. הוא יבהיר לגננת עם מי כדאי לילד שלו להתרועע ועם מי לא. אם ההורה הזה כרוך אחריכם, דעו שהילד שלכם ממש, אבל ממש בעניינים.

משפטים אופייניים: לגננת: "אני לא רוצה שהוא ישחק עם הילד ההוא, אין לו השפעה טובה עליו‭."‬ להורים: "אני עושה לה יום הולדת, אבל מזמין רק את החברים הכי טובים‭."‬ לילד: "אני לא מבינה מה לא יפה בנעליים האלה, אתה יודע שגם ליונתן יש כאלה‭."?‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "קחו פסק זמן כדי לחשוב אילו ערכים אתם רוצים להנחיל לילדכם בכל הקשור בחברות. נסו להיזכר מי היו איתכם בזמנים טובים ובזמנים קשים. חשבו אם מותגים ומספר אינסופי של חוגים יבטיחו את אושרו של הקטן. הרבה יותר חשוב לאפשר לילד להתמודד עם כל מיני ילדים, ועל ידי כך יכיר את עצמו ויבחר חברים לפי מה שמתאים לו, מאשר לשדך לו כאלה שכלפי חוץ עושים רושם טוב‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "זה הזמן להרהר בקול רם, ובנוכחותם, על מי נחשב בעיניכם חבר, ואיך מסבירים לילדים מהו חבר אמיתי. בימי הולדת של ילדיהם קנו להם ספרים שעוסקים בנושא חברות‭."‬

ההורה שהולך נגד הזרםקווים לדמותו: בשבילו איחור אופנתי הוא הצהרה חברתית לגיטימית, אם זה בתחילת היום ואם זה בסופו, הרי בגיל הזה הילדים צריכים לזרום, לא להיכנס למסגרת נוקשה מדי. הבעיה אף פעם לא אצלו אלא במערכת. מה הלחץ? למה צריך להגיע עד שמונה וחצי? זה בסך הכל גן ילדים - שידחו את הריכוז בחצי שעה. וכן, יש לו מה להגיד על כל דבר, וסליחה באמת, אם זה לא מייצג את הכלל. לא כל כך ברור במה הוא מאמין, אבל תהיו סמוכים ובטוחים שזה ההפך ממה שמאמינים בו השאר.

משפטים אופייניים: לגננת ולהורים: "איזו חוצפה לנעול את השער בשמונה וחצי, אנחנו לא בצבא‭."‬ להורים: "למה צריך ללמוד חשבון בגן חובה? את צריכה לראות את הבן של גיסתי באנתרופוסופי, איזה תענוג‭."‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "חמש השנים הראשונות בחיי הילד קובעות את מרבית הרגליו. אז נכון שהגן הוא לא אוניברסיטה, אבל אם הילד ילמד להגיע בזמן יהיה לו יותר קל בהמשך. לכם כנראה לא פשוט לעמוד בזמנים או לקחת אחריות, אך ילדכם עלול לשלם על כך מחיר. כללים לא נוסחו סתם, הם קיימים כי הם ברוב המקרים הוכיחו את עצמם. ילד שמגיע באיחור מתקשה להסתגל לשגרת היום, מרגיש שונה ולעתים מתקשה ליצור קשרים חברתיים. ברוב הגנים יש תחנת כניסה נוספת בתשע, אך אם כך תנהגו כל יום, ילדכם ייפגע‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "שלחו להם מסרים נוסח 'ברומא נהג כרומאי‭.'‬ הסבירו שהמסר לילד מאוד מבלבל כשמצפים ממנו להסתדר במסגרת מסוימת ולא נותנים לו את הכלים המתאימים לכך‭."‬

ההורה המודאג

קווים לדמותו: קשה לו. כן, הוא שמע דברים נפלאים על הגן והגננת, אבל העניין הוא שהילד שלו מאוד רגיש. נכון שהילד מפסיק לבכות דקה אחרי שאבא הולך, אבל אולי הוא היה צריך לחכות עוד שנה לפני שהכניס אותו לגן עירוני. גם לא בטוח שהאוכל בצהרונית יספיק לו. הוא מאוד בררן. מי יודע גם איך הוא מסתדר עם הילדים בגן, יש כמה ילדים שנראים קצת שתלטנים. חוץ מזה, איך הגננת יכולה לראות אותו בין 35 ילדים?

משפטים אופייניים: לגננת: "קרה משהו? הוא נראה קצת מצוברח‭;"‬ "את בטוחה שהוא אכל מספיק‭."?‬ להורים: "מה דעתכם שנציע לעירייה להציב מצלמות בגן‭."?‬

אם אתה הורים כאלה: צונץ: "הגיע הזמן לשחרר. מתישהו הילד שלכם יצטרך ללמוד להתנהל בלעדיכם, גם אם האוכל לא בדיוק לטעמו וגם אם יש טיפוסי ילדים שאינם לטעמו. הגנת יתר גורמת לילדים להיות פגיעים יותר. אפשר להביע את החששות אך להתאמץ מאוד לקבל את מה שאומר הצוות, ולהירגע במחשבה ש'אם יקרה משהו חמור - אני הראשון שאדע‭.'‬ ועד אז - לעשות יוגה‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "אם את גננת ואינך חוששת משקיפות הציעי להורים האלה להצטרף לפעילויות מסוימות והפגיני את כישורייך בהגנה על הילדים, בהבעת חיבה וכיו"ב. פרטי את השיקולים הפדגוגיים - בדרך כלל ידע מפחית חרדה. אם תצליחי להרגיע, תזכי לשיתוף פעולה מדהים מאותם הורים‭."‬

ההורה המתכחש

קווים לדמותו: הילד שלו בסדר. אין שום בעיה איתו. אז מה אם הגננת סבורה שכדאי לבדוק את עניין המוטוריקה העדינה או אולי לתת עזרה רגשית. הוא לא מבין למה היא נטפלת רק אל הילד שלו. אז הוא קצת שובב, אבל כאלה הם ילדים. נכון, הוא נשך שלושה-ארבעה ילדים, אבל אפשר לחשוב, מה, אותו לא נשכו?

משפטים אופייניים: לגננת: "הוא עצבני היום, כי היינו בחתונה והוא הלך לישון מאוחר‭;"‬ "הוא לא מתבטא היטב כי הוא דו שפתי‭;"‬ "גם אבא שלו היה ביישן‭."‬ להורים: "הגננת הזאת מה זה קשוחה‭."‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "נפלא שאתם בצד של הילד שלכם, אבל כהורים חשוב שתשמרו על איזון. כדאי להצליב את המידע המתקבל מהגננת או מההורים האחרים עם מידע שאתם מכירים ועם חוות דעת מקצועית. מקסימום, תקבלו כלים שיעזרו לכם לשפר את המצב. אם הילד שלכם נושך - הוא מנסה להעביר מסר שלא טוב לו. ואם לא טוב לו, מחובתכם לעזור לו. אם בחוויה שלכם הגננת קשוחה מדי, חשוב לדבר איתה ולבדוק איך אפשר לשנות את המצב. אבל חשוב מאוד להכשיר את הילד שלכם להתמודד עם כל מיני דמויות בעלות סמכות. חלק מהאנשים שהוא יפגוש בחיים לא יהיו לטעמו, ומתפקידכם לעזור לו להסתדר איתם‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "העבירו מסר של ביקורת ממקום אמפתי כדי לא ליצור התנגדות. אפשר לומר: 'אני רואה כמה הילד שלך מקסים ומשתדל, אבל אולי באמת קשה לו‭.'‬ כך יש סיכוי שההורה יקשיב ולא ייכנס למגננה. במידת הצורך אפשר להזמין לגן איש מקצוע (מטעם השירות הפסיכולוגי חינוכי) לתצפית, שידריך את הגננת ואת ההורים‭."‬

ההורה המעורב

קווים לדמותו: ההורה החביב ביותר על הגננת - יש בו הכל ובמינון הנכון. הוא יביע את דעתו באופן מכובד בלי לאיים על סמכותה של הגננת. הוא ישאל שאלה באופן מתעניין שאינו כופה, ביקורתי או מתנשא וישמור על תקשורת פתוחה וחיובית. גם אם הוא לא יהיה חלק מחברי הוועד, הוא יציע את שירותיו ברגע שיידרש, הוא יודע לומר לגננת באופן דיסקרטי וענייני אם משהו מפריע לו, והוא גם יודע לומר מילה טובה. חלומה של כל גננת.

משפטים אופייניים: לגננת: "שמת לב אם הילד אכל את כל האוכל‭;"?‬ "נראה לי שיש מתחים בינו לבין יהלי בזמן האחרון, את יכולה רק לשים לב‭;"?‬ "כל הכבוד על מסיבת חנוכה, איזו השקעה‭."‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "כל הכבוד. אין ספק שגידלו אתכם להיות בעלי אינטליגנציה רגשית מפותחת, ואתם מנחילים אותה לילדכם. שימו לב לא להזדהות יותר מדי עם הצרכים של הצוות, ובמצבי קונפליקט להישאר בצד של הילד שלכם, גם אם הוא זקוק לריסון או גבולות‭."‬

אם אתם מזהים הורים כאלה בגן: צונץ: "הקפידו להתייעץ איתם ביחס לעניינים שמטרידים אתכם‭." ‬

ההורה המיתמם

קווים לדמותו: משדר שהוא לא ממש בעניינים, שהוא קצת מבולבל וטרוד בענייניו, כך שהמידע תמיד תופס אותו בהפתעה מוחלטת ולאחר מעשה. יש לו תשובה מוכנה למקרה חירום, ובדרכו החיננית יחליק את דרכו החוצה. הוא ניחן בזיכרון סלקטיבי ‭")‬היינו צריכים להביא קרשים למדורה‭,("?‬ אבל לא ייתן למכשולים מינוריים כמו חום גבוה ‭")‬נורופן משפיע שמונה שעות‭("‬ להפריע לו. הוא הרי חזק בחשבון, ויודע שאי אפשר באמת להוציא את הכינה נחמה מהראש לפחות במשך העשר שנים הבאות.

משפטים אופייניים: לגננת: "באמת? אבל בבוקר הוא הרגיש טוב‭."‬ לגננת ולהורים: "היינו צריכים להביא צלחות חד פעמיות? לא היה שום פתק‭."‬

אם אתם הורים כאלה: צונץ: "הגיע הזמן להתבגר. כשלא היו לכם ילדים עוד יכולתם לברוח מאחריות, עכשיו כבר ממש אין לכם אופציה כזו. אם לא תביאו את מה שצריך לגן, הילד שלכם יסבול, גם אם הגננת לא תנזוף בכם. ואם הילד חולה, חלק מתהליך ההבראה הוא להיות בבית עם אמא או עם אבא ולא ללכת לגן, שלא לדבר על לקחת אחריות לכך שלא ידביק ילדים אחרים‭."‬

אם אתם מזהים כאלה בגן: צונץ: "תוכלו להציע עזרה בצורה דיפלומטית: 'היום אני עושה טיפול כינים לבת שלי, אולי נעשה לשתיהן יחד‭,'?‬ או 'להביא גם בשבילכם קרשים למדורה‭- '?‬ בתקווה שההארה תגיע‭." ‬